אגן ירכיים רחב ומרופד היטב שימש בעבר מאפיין מובהק של האישה היפה והיה מושא להערצה. ביטוי מרשים לכך ניתן לראות ביצירותיהם המפוארות של אמנים רבים מתקופת הרנסאנס.
בתקופתנו, המראה “הדשן” פינה את מקומו למראה רזה וחטוב יותר ולשם השגתו מושקעים מאמצים רבים בדיאטות שונות, התעמלות ואף בניתוחי שאיבת שומן ממקומות שונים בגוף כמו: בבטן, ירכיים ועוד.חשוב לציין כי קיים הבדל מהותי וחשוב בין שאיבת שומן ובין הרזיה ע”י דיאטה. בעקבות דיאטה, יוצאות מולקולות השומן מתוך התאים והתאים מצטמקים אך נשארים במקומם. בבוא העת, במקרה של השמנה, אוגרים התאים מחדש את מולקולות השומן השבות אליהם, תופחים שוב ונותנים לאזור בו הם נמצאים את המראה השמן.
בשאיבת שומן, בשונה מדיאטה, נשאבים בנוסף למולקולות השומן גם התאים עצמם. מאחר ותאי השומן בגוף אינם מתרבים, סילוקם בניתוח שאיבת שומן לא יגרום להופעתם מחדש, ועל כן, גם אם המנותח ישמין עקב אכילת יתר, השומן שנאגר בגוף לא ימצא את דרכו אל האזור המנותח, ממנו סולקו מרבית התאים אוגרי השומן, אלא יתפזר בגוף באופן הרמוני וסימטרי יותר.ניתוח שאיבת שומן אינו טיפול הרזיה לשמנים והוא אף אינו מונע השמנה כתוצאה מאכילת יתר. מאידך, במקרה של השמנה, השומן לא יתרכז רק באזורים הבעייתיים, אלא יתפזר בצורה הרמונית וסימטרית יותר בחלקי הגוף השונים.
ניתוח שאיבת שומן – LIPOSUCTION
המטופל האידיאלי לשאיבת שומן הוא אדם רזה, אשר לו הצטברות מקומית של שומן (כגון צוואר, בטן, עכוזים, ירכיים, ברכיים וקרסוליים). באופן כללי, ככל שכמות השומן הנשאבת קטנה יותר והעור אלסטי יותר תהיה תוצאת הניתוח טובה יותר.
במצבים בהם כמות השומן הנשאבת גדולה מאד והעור בלתי אלסטי, יש צורך לשלב את שאיבת השומן עם ניתוח למתיחה של העור שיאפשר לעור להיראות חלק ומתוח.
ניסיונות כירורגיים, לסילוק עודפי שומן מאזורים שונים בגוף, נעשו בעבר ע”י מנתחים כמו SCHRUDDE ,KESSELRING ,TEIMOURIAN ואחרים, אך האיש שפיתח ויישם את השיטה שהפכה את הרעיון לבר-ביצוע, בסדרות גדולות של מנותחים, היה ד”ר אילוז, מנתח פלסטי יהודי מפריז.
אצל נשים רבות, אברים מסוימים בגוף, בעיקר המותניים, העכוזים, והירכיים, מועדים לפורענות בנטייתם לאגור שומן. כהגדרתו של ד”ר אילוז, ממציא השיטה לשאיבת השומן, מרביתן של נשים אלה סובל מ “VIOLIN DEFORMITY”-או “עיוות בצורת כינור”, מושג המתאר היטב את מבנה הגוף, בו פלג הגוף העליון צר, בעוד פלג הגוף התחתון, מהמותניים ומטה, רחב ושמן. ניסיונות חוזרים של נשים אלה להוריד משקל מסתיים בד”כ בתוצאה מאכזבת של הרזיה בפלג גוף עליון בעוד שבפלג גוף תחתון, המהווה בד”כ את הסיבה להתחלתה של דיאטה קשה ומכאיבה, לא חל כמעט כל שינוי.
ההסבר המדויק לתופעה זו אינו ברור, אך מניחים כי הוא קשור בויסות ההורמונלי ע”י קטכולאמינים ואינסולין במטבוליזם של שומנים באזורים אלה.
לכאורה, נראה כי שאיבת שומן היא שיטת טיפול באנשים שמנים, אך למעשה ולמרבה הפרדוכס, שאיבת שומן מיועדת לטיפול באנשים רזים דווקא.
שיטתו של ד”ר אילוז בניתוחי שאיבת שומן אינה משמשת מענה לאנשים שמנים הסובלים מעודפי שומן בכל חלקי גופם, אך היא אידיאלית לאנשים שלהם מצבורי שומן המרוכזים באזור ספציפי בגוף כגון צוואר, בטן, עכוזים, ירכיים, ברכיים וקרסוליים.
יתרונה של השיטה היא ביכולתה לסלק את התאים אוגרי השומן באופן ישיר מאזורים אלה, ובכך ליצור מראה הרמוני ומאוזן יותר של מבנה הגוף, מבלי להשאיר צלקות ארוכות ומכוערות כפי שהיה בניתוחים המיושנים לתיקון תופעה זו.
כמקובל לפני כל ניתוח, יעבור המנותח סדרת בדיקות שמטרתן לוודא את מצב בריאותו. במקרה של שאיבת שומן בכמות גדולה, יש להצטייד גם במנות דם, הנלקחות לעיתים מהמנותח עצמו (תרומה עצמית).
פרטים מדויקים על הבדיקות הרלוונטיות שיש לעשות לפני ניתוח שאיבת שומן והצורך בתרומת דם, יינתנו לך לאחר הייעוץ.
טרם הניתוח, יש להכין מחוך או מיכנסון עשוי מאריג אלסטי, המולבש למשך כחודש על האזור בו נעשתה שאיבת השומן. לשם הנוחות רצוי להתקין במלבוש זה רוכסן שיקל את הסרתו.
ההרדמה בשאיבת שומן יכולה להיות מקומית, אזורית או כללית.
הרדמה מקומית ניתן לעשות בכל מקרה בו מדובר בשאיבת כמות קטנה של שומן, כמו למשל בצוואר. כאשר מדובר בשאיבת שומן מאזור המותניים ומטה, רצוי להשתמש בהרדמה אזורית או כללית שמקנה חוסר כאב מוחלט בעת הניתוח והפחתה משמעותית בכאב בשעות הראשונות שלאחר הניתוח.
המכשור בשאיבת שומן מורכב ממשאבה חזקה ומספר צינוריות דקות. הצינוריות מוחדרות דרך פתח צר, שאורכו מספר מילימטרים, אל האזור המטופל שמתחת לעור ותוך כדי חיבורן למשאבה חזקה הן מאפשרות את שאיבת תאי השומן באותו אזור.
טרם הניתוח יסמן המנתח את האזורים המטופלים. ניתוח שאיבת שומן נמשך בין מחצית השעה לשעה אחת. בניתוח, נשאבים תאי השומן יחד עם תכולתם. לאחר הניתוח מולבש המטופל במחוך המפעיל לחץ קל אך קבוע על האזור המטופל. במטרה למנוע נפיחות מוגזמת באזור המטופל ולאפשר התכווצות טובה יותר של העור. תפרי הניתוח המועטים נמסים ונספגים מאליהם.
תופעות הלוואי השכיחות לאחר שאיבת שומן הן כאבים, נפיחות וסימנים כחולים, בשלב המוקדם ורפיון, אי סדירות בעור ואסימטריה, בשלב המאוחר.
1. כאבים – האזור המנותח שעבר שאיבת שומן, רגיש וכואב במשך הימים הראשונים שלאחר הניתוח, אך תופעות אלה מוקלות בצורה משמעותית מיום ליום ונעלמות במשך השבוע הראשון שלאחר הניתוח. תופעת הכאב לאחר שאיבת שומן מוקלת בצורה משמעותית כאשר שיטת ההרדמה בעת הניתוח היא הרדמה אזורית. בכל מקרה, ניתן להתגבר על הכאב בצורה טובה מאד ע”י משככי כאב רגילים שבהישג יד.
2. נפיחות – זו מופיעה כבר בתום הניתוח. לעיתים יחוש המנותח למחרת הניתוח כי הוא תפוח אף יותר משהיה לפני הניתוח עצמו. הנפיחות המופיעה לאחר שאיבת שומן היא תוצאה של הצטברות נוזלים (בצקת) באזור המנותח. נפיחות זו הולכת ופוחתת בהדרגה ומרביתה חולפת תוך 4 – 6 שבועות. רק אז ניתן להבחין לראשונה בתוצאת הניתוח. יש לציין כי השינויים במראה האזור המנותח נמשכים עד כחצי שנה לאחר הניתוח. במשך זמן זה נעלמת שארית הנפיחות והאזור המנותח ממשיך עדיין להתכווץ.
3. סימנים כחולים – אלה מופיעים באזור המטופל כבר בתום הניתוח ונעלמים תוך כשבועיים.
4. רפיון העור – תופעה זו עלולה להופיע בכל אותם מקרים בהם העור אינו אלסטי מספיק ועל כן אינו מתכווץ בצורה טובה לאחר הניתוח. תופעה זו שכיחה יותר אצל נשים מעל גיל 40-35, שהיה להן רפיון מסוים של העור טרם הניתוח, אך ניתן לצמצם אותה ע”י שאיבת כמות מוגבלת של שומן מהאזור המנותח.
5. אי סדירות בעור – שקעים או בליטות קלות בעור הם ביטוי לשומן או “צלוליט” שמתחת לעור. תופעה זו קיימת לרוב לפני הניתוח והיא לא נעלמת גם לאחריו. מאידך, יתכן ובעקבות הניתוח יופיעו שקעים או בליטות חדשות באזור הניתוח.
6. אסימטריה – אסימטריה מסוימת קיימת באופן טבעי בין שני חלקי הגוף, אך היא יכולה להופיע או להחמיר בעקבות הניתוח.
שאיבת שומן זכתה להצלחה ופופולאריות רבה בארץ ובעולם הרחב. מדי שנה מבוצעים אלפי ניתוחים עם תוצאות משביעות רצון. ניתוח שאיבת שומן מאפשר סילוק עודפי שומן מאזורים ספציפיים בגוף, אשר לא ניתן לסלקם באמצעים רגילים כמו דיאטה או ספורט. שאיבת שומן מבוצעת כניתוח משלים גם בשילוב עם ניתוחים אחרים כגון מתיחת עור הפנים והצוואר, או ניתוחים לתיקון החזה ודופן הבטן.